תוכן


הונאה

אתמול יצאתי לדייט עם סבתא שלך
אני בטוחה
ראיתי אותך
בפרופיל
חתיך עם בלורית שחורה
ולא הבנתי מה קרה
ששלחת את סבתא שלך
במקומך
שיער ארוך ולבן
קמטים מסביב לפה
סה"כ אני מבינה
שחשבת שאתה קצת מייפה
אבל אין שום קשר בינך
ובין סבתא שלך
שהיא זו
ששתיתי איתה אתמול בירה באילקה
בוודאות
היא חפרה לי על ביבי ונדל"ן
וכששאלתי אותה אם היא ראתה את "קינג ביבי" היא התחילה לצעוק עליי
שאני גם כן חלק מהעדר ושכולנו מעריצים אותו הערצה עיוורת
ושאלתי אותה למה היא צועקת עליי
ובכלל לא הצבעתי ביבי אף פעם
רק רציתי לומר
שזה אחלה סרט
בלעתי את העלבון
הזמנתי חשבון
התעקשת לשלם
זה נראה לי הולם
כי יצאתי לדייט עם גברת
אמרת/היא אמרה
שזה מובן
ואתם מכבדים
והלכתי לדרכי
גאה
ואולי אתה חושב שהייתי צריכה
להישאר לפחות איזה שעה
אבל סבתא, שתדע
שמה שעשית לי
זה הונאה.

בייבי

איזה מודרני זה
למחוק מישהו
כאילו לא התקיים
כאילו מעולם לא היה
לא מופיע בחיפוש
לא בפייסבוק
לא בוואטסאפ
לא יכול להתקשר
חסום
נחסם
נעלם
פתאום אני לבד בעולם
אין לך איך להגיע אליי
(ואין לי איך להגיע אליך, גם)
לא תוכל לכתוב לי שאתה עצוב
לא אשכנע אותך לבוא אליי לדירה
לא אשלח לך טיילור-מייד-נודז
ולא תספר לי כמה אני חסרה
אפילו לא תראה בסטורי
איך אני מעמידה פנים
שהכל דווקא לא רע
או לחלופין
מתפרקת
בלי להתבייש
מפזרת את הבפנוכו שלי
בלי שאף אחד ביקש
מספרת לעולם
שאתה הבית שלי
שאתה כולך חיבוק ואהבה
שאני אוהבת אותך כאילו מעולם לא הרגשתי
מה זאת קרקע יציבה
כאילו הרגליים עד עכשיו רעדו
והנה באת והרמת אותי
הנחת אותי בחוף מבטחים על החזה שלך
היד שלך מלטפת לי את הפנים
היא הכל ואתה הכל
אתה רואה אותי
באמת
ואתה לא רק האהוב שלי
אתה גם אמא ואבא
אתה שֶקט.

"תזכרי כל הזמן שאני אוהב אותך"
לחשת לי באוזן
והרגשתי את האדמה מתחילה שוב לרעוד
חיבקת אותי הכי חזק שאפשר
ואני רק רציתי עוד
נישקת אותי כאילו אין מחר
ובעצם
באמת אין מחר
וזהו
ככה זה נגמר
הבור נפער
ונפלתי פנימה במהירות שיא
התרסקות טוטאלית
כמעט סופנית
ועכשיו רק נשאר
(והייתי שם כבר)
לאסוף את כל ה-
לבלוע את כל ה-
לעכל את כל ה-
ובעיקר
להתחיל לטפס ולהשאיר
את העבר
בעבר.

הילדים שלא יהיו לנו

הילדים שאף פעם לא יהיו לנו
הם ג'ינג'ים ושמנמנים
חובבי במבה נוגט ורוקנרול
מאז שהם ממש קטנים
יש להם גישה לאמנות
והם לא מפחדים להתנסות
הם יחזרו מהגן עם כדים מחימר
ויעטרו צלחות וכוסות
אתה אולי היית מנשק לי את הראש
לפני שהיית יוצא לעבודה
מדביק שתי נשיקות לילדים שלא יהיו
נפרד עם "ביי מתוק, ביי חמודה"
אני הייתי הולכת לאסיפת הורים
ולך יהיה משהו עם חבר
אח"כ נריב בבית שלא אכפת לך מכלום
או שאולי נהיה הורים מסוג אחר-
אולי שנינו נגיע ונקדים, נצחק על ההורים האחרים
שהם לא מגניבים כמונו והילדים שלהם סתם גנריים ומכוערים
"מכוערים זו קצת מילה קשה" אגיד בחצי חיוך
מביטה בגנריים המחויכים
ואתה תענה ש"ככה זה"
ואיזה מזל יש לילדים שלא יהיו
שיש להם הורים כאלה חתיכים
הבן שלא יהיה לנו- יהיה טוב בחשבון
שנינו לא נבין איך זה קרה
לפני השינה אתה תמציא להם סיפור
ואני אקריא להם שירה
הבת שלא תהיה לנו תאהב מאוד לרקוד
נבוא לראות אותה בחוג בסוף שנה
אתה תטען שזה משעמם
אבל בכל זאת תתאמץ
לתפוס מקום טוב כדי להשיג תמונה
כל סופ"ש שני נשאיר אותם עם ההורים
ואנחנו נשתה יין ונעשן
אתה תזכור שהייתי פעם יותר יפה מעייפה
ותנשק אותי
אח''כ נזדיין
אני אשב בבית קפה עם חברה ועגלה
ואצחק איך נהפכתי כזאת סאחית מגעילה
והיא תגיד שזה עדיף
והיא תשמח גם להחליף
את המשפחתיות תמורת הרווקות שלה
ויש מצב שלפעמים
תעדיף לצאת לחגוג
עם חברים מהצבא
ותגיד לי "לא לדאוג"
כי לצאת להשתכר
זה לא בהכרח אומר
שבמבט חטוף אחורה
אולי היית מוותר
שאולי הייתה טעות
אז כשבחרת להישאר
לא רצית ילדים
עכשיו כואב להצטער.
אולי בכלל אחטוף דכאון אחרי לידה
אברח פתאום לחו"ל, אשאיר אותך עם הילדה
ואז אמא שלך תגיד שהיא "כל הזמן ידעה"
שלא הייתי נחמדה
הרגשתי לה דיי אבודה
אולי
נהיה מאושרים
הכל יילך לנו חלק
אני אלד לידה טבעית
אתה תחזיק אותי חזק
תגיד "אני לא מאמין
שהבאנו את הדבר הזה לעולם"
תגיד לי "בייב, יפה שלי
יש לנו תינוק מושלם"
וכולם יקנאו בנו שאנחנו גורמים לזה להיראות קל
שאנחנו כאלה מתוקתקים ואיך ירדתי במשקל
והוא יהיה הדבר הכי טוב שקרה לנו בחיים
וכל צעד ירגש, כל מילה שלו תרשים
ואז ניסע לחו"ל ונתגעגע, תשים תמונה של המתוק בדרכון
נהנה גם בלעדיו, כי אנחנו זוג כזה, שפיענח בדיוק מה המתכון.

הילדים שלא יהיו לנו שוכבים בשלולית של עצמם
על סדין חדש, בדירת חדר
לא מחכים שנאסוף אותם, או שנשאל איך היה בבי"ס
הם לא ירוצו אלינו לחיבוק
ולא נלמד אותם לרכב על אופניים
הם לא יפלו ויתחילו לבכות
ונצטרך להרים אותם על הידיים
לא ננשק אותם כשיכאב
לא נלטף להם את הגב
הם לא יבקשו משאלה מעל נרות של עוגת יומולדת
ואתה לא תהיה שם להחזיק לי את היד כשאני אתחיל ללדת
גם לא תגיד לי שאתה אוהב
אפילו לא "יותר ממחבב"
והנה, פרשתי לנו את כל האפשרויות
לפחות כבר לא צריך לתהות
מה יכול היה
להיות.

פלייליסט

יש אנשים של ספוטיפיי
ואנשים ששומעים בנגן
חלק שמים על שאפל
וחלק בוחרים לפי אלבום או אמן
לי יש פלייליסט קבוע
שהולך ומתעדכן עם השנים
אין לו תחליף, והוא ידוע
בהיותו פלייליסט זיונים.
עד עתה הוא לא נכשל
באף סגירת עסקה
ו-וואלה, לא שאני זקוקה
טפו טפו, לא היו לי בעיות במחלקת התשוקה
אבל מה רע לי לשים קצת השראה ברקע
מוזיקה שתעזור לתקע לחבור אל תוך השקע
ואמנם לא מעט חברו והתאדו לאוויר
אבל לפחות הם טרחו להשאיר
שיר
אחד, או שניים
שמשתלבים מעולה
הפלייליסט גדל
הערך עולה
ואני אוספת שיר-שיר
מכל בחור ובחור
מרכיבה פלייליסט מושלם
שהוא בפני עצמו, סיפור
על נ' ו-ע' וההוא, נו, זה שאני לא זוכרת
אחד אחרי אחר, השאירו לי שיר למזכרת
הם לא ידעו מה הם נתנו לי, כשלחצו אז play באדישות
שאחזור הביתה אל הפלייליסט, אוסיף עוד שיר בהתרגשות
וכשיבוא בחור, אליי, יהיה תורי לשים שירים
הוא יתפעל ולא ידע, שזה פסקול מורכב גברים
קצת יתרשם, אולי ישאל לשמו של שיר זה או אחר
ואז כשיתנגן השיר הזה בזמן שהוא גומר
אולי תבליח רגע מחשבה טפלה, רחוקה מן העיקר
על הבחור שאז הכיר לי את השיר המדובר
והנה באה נקודת תורפה, וכמה אופייני
אני שוכבת עם אחד, אבל חושבת על שני
הוא מזמן לא בסביבה, רק השיר שלו נשאר
אפילו בלי להתאמץ, אל המיטה שלי חזר
וזה משחק קצת מסוכן, לבנות פס-קול שיככב
אני דואגת רק ל"ווייב", ולא שומרת על הלב
אבל רובם, למזלי, לא כאלה חשובים
אופי בסדר, סקס סבבה, בעיקר שירים טובים
הונסטלי, לא מתביישת, זה מסב לי הנאה
תשפטו, לי לא אכפת, אני זונת שירים גאה
אני הבחורה עם הפלייליסט המרשים
מתרגשת ממלודיות יותר מאנשים
רוקנ'רול והיפהופ, פולק ובלוז זה מה שבא לי
בוחרת בחורים לפי טעם מוזיקלי
ואם הקטע שלך
בטעות
זה שלמה ארצי או הראל מויאל
(דיסקליימר: לא מבינה איך הגענו לדירה שלך בכלל)
אבל אנחנו פה וככה מסתבר
שאין לך שום שיר שאל הפלייליסט יתחבר
אז נראה לי שבמינימום, מחובתך האזרחית
לגרום לי לפחות לצעוק חזק אל הכרית
לנשוך שפתיים, אצבעות רגליים בפלקס
אם אין מוזיקה ברקע אז לפחות נרעיש בסקס
ואם גם זה יהיה לא משהו, באמת שאין ברירה
מבקשת שתיתן לי המלצה גם לסדרה.

שוב השיר הזה

רזיתתתתתתתתתתת
כולם אומרים לי בגאווה
אנשים שקרובים אליי ורחוקים ממני
כולם במקהלה של שיר אחד
"רזית" (מאת: אידיאל היופי, לחן: עממי)

ט'אנק גוד, יענו, שעבדתי 24/7 בחודשיים האחרונים
שלא היה לי זמן לישון ולאכול
אבל רזיתי, יאיי, תחגגו אותי

עבדתי כי אין לי ברירה
מישהו צריך לשלם שכר דירה
ועכשיו אני קצת פחות
לא מבחירה
וזה מטריד
אבל גם מטריד נורא
שפתאום יש לי כמה רגעים פנויים
ואני מרשה לעצמי חלילה
לעסוק באכילה
אבל
מרגישה אשמה
איך אני הורסת לכם
גונבת לכם
את המחמאה
ועוד שבועיים כשיחזור הפוד בייבי
אף אחד לא ישיר לי
אף אחד לא יביע מילולית את מה שהוא הרגע בחן עם העיניים בקפידה
מחמאה שלא ביקשתי
דעה שלא דרשתי
אני יודעת
אני יודעת שאתם חושבים שזו מחמאה
(וכן, זה יותר קל להיות יותר רזה)
אבל אני לא מנסה
אני לא רוצה להילחם עם הגוף שלי
אני למעשה נורא לחוצה מהציפייה של החברה
שאהיה רזה
וזה גורם לי לדיי הרבה חרדה
ברמה שאני חושבת שאולי עדיף שאין לי אוכל במקרר כרגע
כי אני נורא לא רוצה לאכזב את הסביבה
ואני יודעת, אני יודעת
זה בייסיק
ואני לא צריכה לקחת את זה ככה
אבל זה נורא קשה להתעלם
ולא לחשוב על כל ביס פעמיים
כשזה ב כ ל מ ק ו ם
ואני רעבה
אבל כלכך בסטרס מלגדול
כי וואלה בי נשבעתי
שלא הייתה לי כמעט פגישה אחת לאחרונה
שלא התחילה ב"רזית"
וה"רזית" הזה
תקוע לי
כל-כך עמוק בגרון
שהוא פאקינג מפריע לי
לאכול.

רק עוד דקה

תן ללב שלי להחלים
לפני שאתה בא לאסוף אותי
כי אני באמת מחכה לך
כמו ילדה
שתאסוף אותי
לתוך חיבוק חם
מבטיח
יציב
תן לי להחלים רגע
לפני שאני קופצת איתך למים
כי אני לא רוצה להיכנס לבריכה הזאת
עם משקולות כל-כך כבדות
תן לי להוריד כמה מהן
עם דמעות ופייסל מול הנטפליקס
לפני שאתה בא
עם 45 דקות שיחה עם הפסיכולוגית
לפני שאתה בא
עם לילות שיכורים עם החברות הכי טובות
רק לרגע
לפני שאתה בא
אני לא רוצה להיות לא מוכנה
וגם ככה
חיכיתי לך
כל-כך הרבה זמן
שמה זה משנה
אם תחכה
לי עוד
דקה

לפעמים זה כואב

לפעמים זה כואב.
כשזה כואב, אני מוצאת את עצמי, לפעמים, מתפצלת לשני אנשים.
אחת שהיא כולה לב והשניה היא המוח.
זו בלי הלב טובה יותר. מנחמת. היא לוחשת לי "זה יעבור" כשאני בוכה.
"אני מבינה אותך, אבל את יודעת שזה יעבור." היא יכולה ללחוש כל הלילה, עד שארדם.
השניה מנסה להרוס. היא תנסה לשכנע אותי שזה כואב עכשיו ושזה תמיד יכאב.
שזה תמיד חוזר על עצמו. שתמיד משהו יכאב. תמיד יהיה משהו.
שתיהן צודקות. אני לא נלחמת באף אחת מהן.
בסוף היום, לכולנו יש את אותו האינטרס- שיכאב פחות.
אז המוח אומרת ללב "לכי לעבודה" וזה עובד, ואז לרגע הטלפון מצלצל והלב אומרת למוח "זוכרת כמה כואב לנו?"
ואז מגיע ערב והמוח אומרת "שימי נטפליקס" וזה עובד, ואז צריך ללכת לישון והלב אומרת "זוכרת כמה כואב לנו?"
וכשהלב לא רוצה לאכול המוח אומרת "את חייבת", והלב עונה "אין בעיה" ופותחת שקית במבה נוגט בהתרסה.
היא יודעת מה היא עושה.
וכשהלב משתלטת היא לא מסדרת את המיטה, היא לא מקפלת בגדים, היא לא עושה כביסה.
המוח שמה שעון מעורר, כי היא עדיין מנסה. מכריחה אותה לקום, שתיהן יודעות שאין ברירה,
אבל בסוף מגיע לילה, המשמרת נגמרה, הלב לבד על הספה והיא סופרת הפסדים.
חמש דקות בפייסבוק, לא צריך יותר, אם שכחת שזה כואב אז זה הזמן להיזכר.
והמוח עייפה והיא חוששת לוותר, היא פוחדת לשחרר, לא בטוחה איך ייגמר.
הופ אי-צדק כאן, הופ אי-צדק שם, על זה אין לה מונופול, הכאב הוא של כולם.
הופ אל הפרופיל שלו, הופ ממוריז שלא רצית לראות, הופ העולם קורס, יאיי, הצרות הן בצרורות.
ואיזה מזל
בחיי
שכשהולכים סופסוף לישון
אז הן נחות
ומניחות לי
מטרור הדיכאון
ואז לכמה רגעים
אם תביטו בדממה
זה נראה כמעט לגמרי
שאני
דווקא
שלמה.

לא זה לא

כולם יודעים
עד שהם רוצים להוריד ממך את הבגדים
ואז פתאום "לא" הופך ל"אולי"
פתאום "לא" הופך ל"אז תגידי מתי"
"לא" זה לא קיר, זאת סה"כ דלת
"לא" לא אומר שהיא בטוח פוסלת
"לא" נתון לכל מיני פירושים
"לא" זה משחק שהמציאו נשים
זה פתח לשכנוע, זה מקום לספק
שווה שוב לפקפק, לנסות לנשק
לשים עליה יד, היא תכף תתכוונן
אולי אמרת "לא" אבל אני מרגיש שאת "כן"
ואתה כותב ומשקר לי שאתה רוצה להכיר
כשמה שבא לך זה לדפוק עוד מסמר על הקיר
ואני עונה שזה לא זמן טוב, ואני לא פנויה רגשית
אבל -אתה- רוצה להכיר, ורק אתה שמחליט
"בירה מחר, ואל תעשי מזה סיפור
את סקרנת אותי" אמרת, אבל זה שקר גמור
כי אני כלי הכלה, אני לא בנאדם
תפרוק אליי את כל השיט שלך
ואת הזין שלך גם
אני פה רק בשבילך
אין לי מקום בעולם
וכאילו אין לגיטימציה בכלל לסרב
אם אמרתי לו "לא" אני כלבה חסרת לב
אני פריג'ידית, אני קרה, אני שולחת מסרים כפולים
מי הולכת בלי חזייה עם כאלה ציצים גדולים
אני מבקשת את זה
אני לידך על הספה
אני אמרתי לך "לא"
אבל כבר מתחילה לך זקפה
אני דיברתי על סקס
אני טיזרית
אני פרוצה
אני אמרתי
"לא,
אני לא רוצה".

אבל אני כלי הכלה, אני לא בנאדם
"אני יודע שבא לך, אז אל תגידי סתם"
אם את רוצה לשחק אני אמשיך להתעקש
לפעמים צריך לקחת מבלי לבקש
וגם אני עלובה, כי יכולתי לומר
אז כשנגעת לי בתחת בבר
שאתה אפס ומה נראה לך וזה חצוף וברברי
ובמקום זה ביקשתי 3 צ'ייסרים של קמפרי
ובלעתי
בלעתי
בלעתי את העלבון
נתתי ליד שלך עליי לשלם את החשבון
וכשההוא בא לאסוף אותי ולא אמר לאן
חשבתי שנלך לבר, אבל חנינו בבניין
עלינו לדירה שלך ולא עשיתי מזה עניין
אבל כשנגעת לי בעורף שמעתי קול בתוכי
"את לא כאן בשביל זה, פשוט תקומי, תלכי"
ואני עונה לי, שזה לא נורא, שכבר הייתי פה לפני
והילדה שבי זועקת- "מה קורה לך? תברחי"
וזה לקח אלפי כוחות בשביל לומר לו "תעצור"
הזמנתי לעצמי גט טקסי, לא הבטתי לאחור
וכעסתי על עצמי שבכלל הגעתי למצב
ואז שחררתי, כי ידעתי, שזהו- מעכשיו
אין 'לתת' כי זה יותר פשוט
אין 'לזרום' עם עוד טעות
אין 'לשחרר' כי אין לי כוח להילחם
כי אני שייכת לי, רק שלי, לא שלכם
וכשאמרתי "לא" אז התכוונתי
לא שיחקתי, לא סיבנתי
לא רציתי שתרדוף אחריי
לא ביקשתי שתתעקש עליי
אני לא רוצה
מותר לי
לא קיימת בשבילך
ותדמיין שנייה בחור
עומד עכשיו מול אחותך
והיא אומרת "לא"
והוא עונה לה "בטוחה?"
ותבין שאין פה
אין פה
סימני שאלה
אם מעקצץ לכם בבטן
אז אלה כאבי גדילה
כי לא זה לא וזהו
לא פותחים על זה דיון
ממולכם עומד אדם
חושב, מרגיש, לא סתם זיון
וכששמעתי אז ברחוב
"זאתי רק בשביל אימון"
שני בחורים מאחורי
שהסתכלו על בחורה
היא לא הייתה מספיק שווה
אבל אולי רק בשכיבה
כדי לחכך קצת את הזין
לזה הייתה מספיק טובה
לא, הם לא ראו אותה
הם ראו כלי הכלה
אם היא רצתה או לא רצתה
זאת לא השאלה
"ו-וואלה, לא רוצה?
אז אל תלכי פה עם שמלה"
אל תתאפרי, אל תחייכי
כי הסביבה אז מחליטה
שאם היית קצת נחמדה
זאת הזמנה אל המיטה
ואין סיכוי, די, אין מצב
שזה הכיוון שאנחנו נדבקים אליו
זה לא אמור להיות קשה
רק צריך להקשיב
אם היא אמרה לך "לא"
פשוט צריך להגיב
"בסדר, מכבד" ולשחרר
לא להתעקש
לוותר
אם דעתי תשתנה
תן -לי- לבוא אלייך
התייחס אליי כשווה
ולא דרג מתחתייך
כי אם יש משהו שכרגע
אני הכי מייחלת לו
זה שתתנו לנו את המרחב
להגיד לכם "לא".

חורים

למלא חורים
באמצעות מילוי חורים
לרצות לתת לך כל מה שאתה רוצה
פשוט כדי להרגיש נאהבת לעוד רגע אחד
להרגיש רצויה
פחות אשמה
לא מרושעת
להיות סמרטוט
כי הפכתי מישהו אחר לסמרטוט
למלא חורים
בצרות
רק כדי לשכוח
מהחורים

טום קרוז

עכשיו כשאנחנו כבר לא ביחד
זה נראה לי די מתאים
להביא ביד על טום קרוז
פשוט כי יש לו קו שיער מדהים
וכמה שאהבתי אותך
עם הראש הקירח והשאר
התגעגעתי אנושות להעביר אצבעות
בבלורית שופעת שיער
ושניה לפני שנתחיל להתחרמן
אני חייבת לקחת דקה כדי לציין
שהיית סקס מדהים
ובנזוג מהמוצלחים
אבל כשנפרדים
החיים ממשיכים
והתחילו לסקרן
מחשבות על להזדיין
עם גברים שהם לא אתה
וזהו המשל על הבחורה עם השיער הכחלחל שהלכה לחפש שותף חדש למיטה
לאחרונה התגנבו מחשבות על ידיים זרות
מלטפות וחופנות, מעבירות צמרמורות
סקס בסלואו מושן
להתכווץ מבפנים
זה אפילו יותר טוב
אם עישנו סמים
סקס בסלואו מושן, זה מה שאני צריכה
אני רוצה שתכנס ושנינו נדע
שבתוכי זה הבית שלך
אולי פחות בית, סבלט, נגיד
ממש אין פה צורך להתחייב לתמיד
אבל רגע, אל תנוח, אנחנו באנו לעבוד
אני רוצה אורגזמה שנמשכת עוד ועוד ועוד
עכשיו אני קאובויית ואני מחליטה
אני אוהבת שאתה אוהב כשאני בשליטה
האם יש שם בחוץ מועמד רציני
שיגרום לי לרעוד בכל הגוף?
והאם מחכים לי באופק גברים
שירצו שאשב להם על הפרצוף?
איזה מקומות ציבוריים ייכנסו עוד לרשימה?
מי יהיה הראשון שאחליף איתו הודעות זימה?
סקסטינג ונודז
הן לא מילים גסות
גם ללכת לדאנג'ן
לא אכפת לי לנסות
את הצעצועים עכשיו אפשר להוציא שוב מהמגירה
ואולי זה בכלל הזמן להתנסות עם בחורה
האם מולטי אורגזמה היא נחלת העבר?
כי אורגזמה אחת זה לא מספיק כבר
וקצת געגועים לנשיכות
לנשיקות על הצוואר, לגניחות
לתנועות של האגן
לאבד תחושת מרחב וזמן
אז אם אתה איש של מילים, תספר לי
מה אתה רוצה לעשות לי בדיוק
ואם אתה גבר של מעשים, אז תראה לי
איך אתה מצליח להביא אותי לסיפוק
ובעצם, כל הזין בעולם מחכה לי
ואני כבר לא רוצה להמתין
50 הצעות חברות חדשות
אומרות שזה הזמן למצוא מכר חדש למין
אז אל תתנו לי מבט, אין במה להתבייש
לדעת להנות מסקס זה הכי טוב שיש
נכון, בלי אינטימיות זה קצת ריק
אבל זה לא אומר שצריך להתאפק
אין ספק, כשמסתכלים לי בעיניים
זה מעצים את התחושות שלי לפחות פי שתיים
כי סך הכל כולנו רוצים
להרגיש נאהבים ונחשקים ונחוצים
ואם אתה לא רוצה להמשיך, הכל טוב
אבל תהיו כנה, אל תמרח, אין צורך לחרטט
אני לא הולכת סתם עם כל אחד מהרחוב
אז תגיד תודה שאתה מזליסט, כי זוהי האמת
יותר כיף בשניים, ופחות זורם לבד
איתי כבר לא צריך להישאר עם הזין סתם ביד
אבל בחיפוש אחרי קרבה, חיבור, אינטימיות
קל ללכת לאיבוד
פתאום את מוצאת את עצמך בדוגי, קוראים לך זונה, והראש נחבט בעץ של המיטה
שניה לפני חשבת שהוא חמוד
ואחרי פרידה זה קל להתבלבל בין אהבה לסקס
אך לא בוחלים באמצעים כדי לשכוח מהאקס
כי בוא נודה כשהמיטה ריקה- זה לחלוטין נחשב בזבוז
ולפחות מותר לי, בלי אשמה, להביא ביד קצת על טום קרוז

חרדה

אני מפחדת שאני לא מספיק מעניינת
אני מפחדת שאני לא מספיק מגניבה
שאנשים מסתכלים עליי ורואים את הוונאבי פריקית שהייתי בגיל 15, כשלבשתי גופיית רשת אדומה ומכנס דייגים תכלת והעמדתי פנים שאני אוהבת את punk's not dead (ואני עדיין לא יודעת אם זה שם של שיר או של להקה)
מפחדת שאני אצטרך לעזוב את דירת החדר שלי בבן יהודה ולעבור לגור עם שותפים, כי אין לי מספיק כסף לשכר דירה
כלכך מפחדת מזה, שסיבלטתי את הדירה שלי והלכתי לישון שבוע אצל ההורים
שלישון אצל ההורים זה כשלעצמו אחד הסיוטים הגדולים ביותר שלי
אני מתביישת שלא מצאתי עבודה חדשה והגשתי קורות חיים לעבודה כפקידה
אני לא מתביישת, אבל מאוכזבת- שחיפשתי באינטרנט אתרים שאפשר למכור דרכם תחתונים משומשים, אבל לכולם יש דמי משתמש חודשיים, שלדעתי יותר יקרים ממה שאני אצליח למכור תחתונים

ולמי יש זמן עכשיו לעמוד ולצלם את עצמי בתחתונים בכל מיני פוזות, ולפתוח אינסטוש פיקטיבי כדי לקדם את החנות שלי, כדי שכמה סוטים יפנים יקנו ממני תחתונים

ודווקא יש לי רעיונות מקוריים לפוזות, ולטאצ' אישי עם תמונת פולורואיד שלי לובשת את התחתון המצורף, ואולי אפילו לשים אודם ולנשק איזה דף, אבל אני יודעת מה יקרה
חבר שלי יפרד ממני
ולחבר שלי יש די הרבה סיבות להיפרד ממני גם ככה.

מישהו שהיה איתי בחטיבה הציע לי חברות בפייסבוק. ומפה לשם נכנסתי לבינג' של נגיסות בעבר, אז ככה:
לכולם יש תמונות פרופיל מוצלחות בקטע מוגזם
כל הבנות כוסיות
כולן
רובם נשואים
נראים מצליחים
וכל החברות שלי בתיכון
מהתקופה שהייתה לי "חבורה"
ואני לא מדברת עם אף אחת מהן
והן כמובן כולן עדיין חברות הכי טובות
הן כולן עובדות בעבודות אמיתיות ולכולן יש כבר בטן של חודש שמיני

ואני תוהה אם הייתי נשארת
אם הייתי עושה דברים קצת אחרת
גם אני הייתי נוסעת לטיול בדרום אמריקה
הולכת ללמוד בבינתחומי
נוסעת לפאנג'ויה
מכירה בחור
יוצאת איתו 3 שנים ונוסעת איתו לרומא
שם הוא יציע לי נישואין ואני אגיד כן
ואני אפרסם תמונה של "אמרתי כן" ואקבל 357 לייקים בפייסבוק
(מאנשים שלא דיברתי איתם כבר עשר שנים)
ובמסיבת רווקות שלי תהיה מסגרת סאחית כזאת שמצטלמים איתה עם הלוגו של אינסטוש
ובחתונה יהיו 400 איש שאני לא מכירה
יגישו דג מעאפן ובקר ברוטב שזיפים
והקינוחים יהיו פרווה
ואנשים יגידו לי "איזה יפה את, לא זיהינו אותך"
ונעבור לגבעתיים, הכי חשוב שתהיה לנו חניה
ונצא לנופשים ביחד כל חג עם המשפחה לעשות קיאקים
ואעלה תמונות שלי לפייסבוק עם הבני דודים וכולם יגיבו לי "בקרוב אצלכם"
וכשיהיה לנו ימי חופש מהעבודה שלנו אז ניסע לברצלונה, למלון
ויכולתי לעשות כסף סבבה וההורים שלי היו רגועים כי עשיתי תואר
והם יכולים לספר לכולם שלבת שלהם יש תואר
ו-ואוו היא כבר בהריון, איזה מצליחה היא
הגשימה את עצמה
ואני אתחיל לעשות פילאטיס לפני הלידה
ואחרי הלידה אני אמציא זומבה תינוקות
ואהיה חברה של מלא בנות אחרות עם תינוקות
ואעשה גם קורס של בצק סוכר

אבל לא,
זאת לא אני.
זה הטרנד, זה לא אני
זה הלחץ של הרשת, זה לא אני
זאת החרדה שלא להיות כמו כולם זה אולי
לא להיות
אבל זו לא אני
אני האווטסיידרית
אני הפוטנציאל לא הממומש
אני לא התבנית
אני לא "קחו דוגמא ממנה"
אני ה"אני לא רוצה שתהי חברה של נטע כי היא השפעה רעה"
אני זו שאיבדה את הבתולין בגיל 18 עם בחור ממקושרים בבר
אני זאת שזרקו אותה משיעורים כי היא הייתה יותר חכמה מהמורה
ואני לא יודעת מה יהיה איתי בעוד 5 שנים
פאק איט, אני לא יודעת מה יהיה איתי בשבוע הבא
אבל מה
אני לא החרדה שלי
אני נטע דריטר
ואמנם חרדות יש הרבה
אבל נטע דריטר
יש רק אחת.

אשמה

מגלגלת את האירוע שוב ושוב במוחי
אשמתי אשמתך אשמתך אשמתי
אני מודה שהתרגשתי בפעם הראשונה
התרגשתי אבל גם נבהלתי נורא
הרגשתי שלא השארת לי ברירה
אז נכנעתי לקצות האצבעות שלך
נוגעות בקצות האצבעות שלי
זה לא מיני, זה תמים
אתה אמרת לי
והיה לי ברור שזה היה אסור
רציתי להבליג, לא לעשות מזה סיפור
ואז קראת לי שוב להפסקת סיגריה במרפסת
שנינו לא מעשנים, אבל אני לא מהססת
ידעתי שמה שאתה עושה זה פסול
שאני לא בנאדם, אני סתם גוף חלול
אני הדרך שלך לברוח מהמציאות
ואהבתי את זה אבל גם רציתי למות
ופעם אחרי זה כבר אמרתי לך די
כי זה מתחיל בכף היד אבל ימשיך אל בין רגליי
זה לא מקצועי ולא אתי ואני לא תמימה
ואתה כאילו המום, על מה עשיתי מהומה
היינו דיי קול לאיזה שבוע אחד
עד ששמעת שיש לי חבר והפסקת להיות נחמד
ואני שתקתי, לא סיפרתי לאף אחד
לא רציתי להיות הטראבלמייקרית של המשרד
זו המילה שלי מול המילה שלך
ואולי לא שמתי לב וקצת פיתיתי אותך
אולי החיוך שלי בבוקר גרם לך לחשוב שיש פתח
אולי החצאית שלבשתי לחשה לך "בטח"
אולי הכנתי לך תה פעם אחת יותר מדי
אולי אהבתי לדעת שאתה נמשך אליי
אולי הבאתי את זה על עצמי בסופו של דבר
יכולתי לומר "לא" אבל כבר היה מאוחר
וכולם במשרד מעריצים ומעריכים
הם לא יודעים שאתה אפס נטול ערכים
ורציתי לספר שאתה לא אמיתי
איך עם קצות האצבעות שלך שיתקת אותי
אבל עזבתי במקום ואני לא חוזרת
מקווה רק שלא תעשה את זה למישהי אחרת.

שוב אתה

באמצע הלילה התגנבת לי לחלום
חשבתי שהתגברתי שנפרדנו לשלום
אבל קפצת אליי בלי שום התראה
ניסיתי לברוח אבל זה בא לי בהפתעה
קמתי איתך בבוקר
לא הצלחתי לסנן
הבאתי ביד על תמונה שלך מנגן
דמיינתי אותך גונח לי באוזן ומתפרק
את כובד הגוף שלך והקצב המתחזק
העברתי את אצבעותיי בין קצוות שיערך
פלטתי אנחה עמוקה באוזנך
הסתכלתי אל תוך עינייך הכחולות בדממה
וגמרתי והשפרצתי ים של רגשות אשמה.

אלבום פרידה

עשיתי לנו
אלבום פרידה
כי לא רציתי לזרוק לפח
את כל מה שהיה בינינו
לא רציתי
לשים
את האהבה שלנו
במזוודה
ולשלוח לאי הזכרונות המודחקים
לא רציתי לשכוח
את כל הרגעים
דברים שחלקנו
דמעות וחיוכים
לא עטפתי בסרט
לא צריך להגזים
אבל שמרתי אצלי
באלבום פרידה
והנחתי אותו קרוב
במגירה של השידה
שאם אני לרגע
אאבד אותך פתאום
אז אציץ ואזכר
שזה לא היה חלום.

עמית

אני כאילו כל הזמן מחכה שתכנס לחדר, מחכה שתבוא לטפל בי כשאני לא מרגישה טוב.
דמיינתי אותך לוחץ לי על האף כשכאב לי הראש.
אני עדיין שומעת אותך קורא לי.
מרגישה את הידיים שלך תופסות לי את הראש ואת השפתיים שלך מדביקות לי אלף נשיקות מציקות על הפרצוף.

כשנפרדנו לא שמתי לב שלא הספקתי להיפרד מהשקע שלך בין החזה לכתף, זה שמתחפרים בתוכו לחיבוק לפני השינה,
מהלחי הרכה שלך שישבה לי בדיוק בתוך כף היד (אתה יודע על איזה לחי אני מדברת),
מהצחוק הילדותי המתוק כשאתה מדוגדג, מכל הדברים שהיו שלי ולעולם לא יהיו שוב,
ועכשיו הם רק שלך ויום אחד הם יהיו של מישהי אחרת. רק רציתי לומר להם שלום.

אני חושבת על כל הפעמים שרבנו ובאת לתת לי יד וברחתי כי רציתי להראות לך שאני כועסת, ואני שונאת את עצמי על זה
כי עכשיו אני יודעת כמה חשוב היה לנצור כל
רגע כזה שהיד שלי בתוך היד שלך
ואיזה קסם זה
שמישהו רוצה לתת לך יד

עמית 2

זה סתם דברים כמו לקפל
אין לזה קשר אלייך או אלינו אבל אני מקפלת בגדים מכובסים ואני נזכרת איך קיפלנו סדין ביחד,
תמיד כל אחד לצד ההפוך
איך מתחנו את הגופיות שלי שנטו להתכווץ
את השיטוטים ברחובות כדי להעביר את הזמן עד שהמכונה תסיים
את הדרך שעשינו מהמכבסה הביתה
ואז אני הייתי פורקת למגירות ואתה היית מכין לנו צהריים
עד שהתחלת עבודה חדשה ומאז עשיתי את רוב הכביסות לבד
וגם אכלתי לבד וישנתי הרבה לבד
וכנראה שכבר אז הבנתי אבל התביישתי להודות
שיש דברים שאתה תמיד תאהב יותר
משאתה אוהב אותי.

איזה טיפשי זה לבכות בסופר. אני משוטטת בין המעברים ונזכרת בכל המצרכים הנפלאים שהיו תמיד לרשותי בפריז.
נזכרת בנוף הפריזאי הקלאסי שהייתי עוברת על פניו בדרך לסופר, שמעולם לא לקחתי אותו כמובן מאליו.
אני רואה דלורית וחושבת על המרק החורפי המושלם שהיית מכין לי ומבינה שהפעם האחרונה שהכנת לי אותו הייתה באמת הפעם האחרונה.
כל הקניות שכבר לא נעשה יחד, כל הארוחות שכבר לא תבשל שלי.
היד שלך שהפכה כל דבר לזהב, הטעם של האוכל שלך, הולך ודועך לאט, תכף נעלם. איזה טיפשי זה לבכות בסופר.
פאק יו דלורית.

טינדר

היית חמוד
אז אמרתי בוא נשכב
היית חמוד אבל באסה עכשיו
כי יש לך קטן ואני לא רוצה
להתאהב במישהו שלא ישאיר אותי מרוצה.

מ-0 ל-100

הלכתי לבר לבד
הייתי אמיצה
קיוויתי שתזמין אותי לבירה
אבל לא יצא

הבר היה די ריק
אבל הבדידות לא כזו מרה
סה"כ אני אומרת
אתה לא בנאדם רע

אתה עושה טעויות
אתה רק אנושי
ומעדיף לישון לבד
אבל זה לא אישי

אתה תאונת פגע וברח
בנגן שלי על ריפיט
מנסה להעביר שיר
אבל אתה פאקינג פרזיט

אתה חושב שאתה ראוי
אבל לא יודע על מה אתה מדבר
נראה לי שהלכת
להשתכר עם חבר
אז חציתי את הכביש
כי ניסיתי להתגבר
נכנסתי לבר
אולי האלכוהול עוזר
שתיתי בירה עם עצמי
ונשארתי בחיים כדי לספר.

אור

אני מרגישה שיש לך ציפיות לא ריאליות
שאתה חושב שאני אהיה מרגשת ומשעשעת כל יום
שתמיד יהיה לי סיפור מצחיק
ואני אגיב בדרמטיות לכל דבר
אבל שגרה זה לא תמיד מרגש
בכלל, אני הכי מחכה לחלק הלא מרגש במערכות יחסים
לחלק של הוודאות
של הקרקע הבטוחה
לסחיות של הביחד
נראה לי שצדקת כשאמרת שאנחנו לא מתאימים
וזה מצחיק שישבת בבית כל הזמן הזה והחלטת לשאול את עצמך בעצם למה
ובינתיים אני זו שהשתכנעתי.

אם הייתי מסתכלת על הפנים שלך וחושבת
איזה יפה הגבר הזה
שהוא כמעט שלי
כי אף פעם לא היית באמת שלי
אז עכשיו אני מסתכלת עלייך ואני רואה את הגבר שוויתר עליי
שבחר בלבד שלו
במקום בי
ואין בזה שומדבר יפה.

גבר, תשחרר

רוצה שתחזיק לי את היד
רוצה לא להרגיש לבד
רוצה שתאהב אותי
עכשיו
רוצה לדעת שאתה מחויב

רוצה את זה במילים
לא רוצה להתלבט
תסתכל לי בעיניים
תגיד את האמת
רוצה שזה יצא החוצה
רוצה שלא תשקר

ואם אתה לא יכול לתת כלום
אז די גבר, תשחרר.

אני חושבת שאתה תחשוב עליי עוד הרבה

אתה תחשוב עליי כשתזרוק לפח את המברשת שיניים שלי. כשתתקלח ותראה את המרכך שלי. בטח גם תריח אותו.
וכשתפתח את הארון מטבח והתה שקנית לי יהיה שם. וכשהכלבה שלך תסתובב בבית בגאווה עם הבובה שקניתי לה בפה.
היא תתרכבל איתה על הספה שלה ואתה תשב על הספה שלך לבד, ואולי יהיה לך כיף לבד, כי זה מה שאמרת שאתה רוצה,
אבל אולי גם לרגע תדמיין אותי יושבת לידך על הספה, רק עם חולצה ותחתונים, מלטפת לך את הרגל ונותנת לך נשיקות באוזן.
אתה תחשוב עליי כשיקרה לך משהו מצחיק או מעצבן, ותרצה לשלוח לי הודעה ותבין שאתה כבר לא יכול. וכשתיתקל בתמונות שלי בפלאפון שלך, בכוונה או לא.
ותיגע בעצמך, כי אתה מתגעגע לגוף שלי. לחיבוק שלי שמתחזק בזמן שאני גונחת לך באוזן בהנאה צרופה. ואתה תחשוב עליי כשתשכב עם מישהי אחרת.
אולי לא בלהט הרגע, אולי לא תוך כדי, אבל כשהיא תתחבא מתחת לשמיכה כי היא לא נינוחה עם הגוף שלה כמוני, או כשתפליק לה בתחת הרזה שלה שלא מגיע לקרסוליים של התחת שלי,
אז אתה תחשוב עליי. אולי היא תגיד לך משהו שגם אני כבר אמרתי, על איך שאתה מסתובב עם הגב כשאתה הולך לישון. אולי היא בכלל לא תישאר לישון.
אולי היא תשתה איתך קפה על הבוקר, ואתה תתלהב שאתה סוףסוף עם מישהי שאוהבת קפה. אבל היא לא תהיה אני. אף אחת לא תהיה אני. ואולי זה בדיוק מה שרצית.

פעם

היום הוצאתי מהארון סוודר שהיו עליו שתי שערות אדומות, שהזכירו לי שפעם, אבל לא מזמן,
היה לי שיער אדום, והייתי הולכת איתו ועם הסוודר ברחובות פריזאיים, שהיו גם בית וגם זרות בשבילי,
בחורף אירופאי מקפיא, יד ביד עם בנזוג שאוהב לחבק אבל היום הוא 'מישהו שהכרתי פעם'.
ואני והשיער הכחול הסתכלנו במראה כאילו זה זיכרון של לפני עשרים שנה
וקצת התכווצה לנו הבטן למראה הגלגול הקודם הזה וגם קצת נגנבנו שכלכך הרבה השתנה בכלכך מעט זמן,
וחייכנו, עד כמה שאפשר לחייך בשמונה בבוקר ויצאנו לעבודה.

רציתי לדעת

רציתי לדעת אם אני היחידה שלא מדברת עם החברות שלה מהתיכון
רציתי לדעת אם אני היחידה שעשתה צעד לא נכון
רציתי לדעת אם גם אתם לא יכולים להיות אצל ההורים יותר משעתיים
רציתי לדעת אם גם אתם נתתם לאותו אפס לשבור לכם את הלב פעמיים
רציתי לדעת אם גם לכם אין כוח להירשם לתואר ראשון
רציתי לדעת אם גם כשאתם עצובים אתם פשוט הולכים לישון
רציתי לדעת אם אני היחידה שהבוס שלה גורם לה לרצות למות
רציתי לדעת אם אני היחידה שרזה בתמונות יותר מבמציאות
רציתי לדעת אם גם אתם מדברים על האקס ברגעים לא קשורים
רציתי לדעת אם גם לכם הפייסבוק גורם להרגיש שאתם לא באמת מאושרים
רציתי לדעת אם גם אתם מתבאסים כשאין לכם למי לשלוח תמונת עירום בת זונה
רציתי לדעת אם גם אתם מנקים את הדירה רק פעם בחצי שנה
רציתי לדעת אם גם אתם רוצים בסתר להיות סלב אינסטגרם עם מלא עוקבים
רציתי לדעת אם גם לכן אין כוח לחצות את דיזינגוף בשישי על עקבים
רציתי לדעת אם גם אתם שואלים לפעמים "איך הגעתי לכאן?"
אם גם אתם פוחדים שגיל 30 כמעט פה ועוד אין לכם מושג מזוין
רציתי לדעת אם אני היחידה שעדיין אין לה תכנית ברורה
רציתי לדעת שאני לא היחידה שעוד כותבת טיוטות למגירה.

זאב בודד

כשלקחתי אותך ליריד האיור והקומיקס, ממש התלהבת.
אני קניתי גלויה של זוג שמנמנים מאוהבים, ואתה קנית פוסטר של גבר הולך לבד בחושך, כשהכלבה שלו רצה מאחוריו. בקיצור, כל אחד רכש את עצמו.
שנאתי שקנית את זה, שנאתי שדווקא לזה אתה מתחבר, אבל שנאתי יותר שהלכת ומיסגרת את זה, תלית את זה על הקיר.
שכולם ידעו, שבבית הזה אין מקום לאהבה.

כלבה

אני מקנאה בה בטירוף
אני יודעת שזה משוגע
אני מתכווצת כשאני רואה אותך נוגע בה
מספר לי איך התכרבלתם בבוקר
איך ליטפת את הבטן למישהי שהיא לא אני
נתת לה נשיקה באף
אתה אוהב אותה יותר משאי פעם תאהב אותי
הבת כלבה הג'ינג'ית הזאת
חולת תשומת לב
לא עוזבת אותך לרגע
לא זזה מטר בלעדיך
היא שם כשאתה קם והיא שם כשאתה הולך לישון
אני פאקינג מתביישת לומר בקול רם
כמה אני מקנאה בכלבה שלך.

דברים שעשיתי מאז שנפרדנו:

נשבעתי שלא אפתח טינדר יותר לעולם
בכיתי
התפטרתי
מצאתי עבודה
התפטרתי שוב
הרגתי 4 ג'וקים לבד
הפסקתי לשים לק
הפסקתי לקחת גלולות
הורדתי שיער במקום שמעולם לא הורדתי בו שיער
התחרטתי מידית
החלטתי ללכת פחות עם מחשופים כי לא בא לי להיות מוחפצת
השתמשתי במיניות שלי בצורה מניפולטיבית
הזדיינתי
התאכזבתי
הסתפרתי
נסעתי למדבר
הפסקתי עם החרם על גולדסטאר
עישנתי מלא
עשיתי משהו פתטי
עשיתי משהו אמיץ
הזדיינתי שוב
התאכזבתי שוב
נשברתי
שלחתי לך הודעה
פתחתי טינדר.

הטרדה

למה כל האנשים הלא נכונים
רוצים להיכנס לי לפאקינג תחתונים
איזה מישהו הציע לי עבודה לפני כמה ימים
אבל בשביל להמליץ עליי הוא רצה "להכיר אותי מבפנים"
הוא ביקש שאשתף אותו במשהו מביך
ומאוד מהר עבר לדבר איתי על זין ושפיך
אני לא איזה חסודה אבל יש לי גבולות
התכווצתי בכיסא כאילו אני אצל הגניקולוג
וכשאמרתי לו שזה גורם לי לחוסר נוחות
הוא אמר לי "שנפלתי במבחן הפתיחות"
אז סורי שלא רציתי להמשיך את הדיאלוג
אין לי בעיה לומר "להזדיין" 40 פעם כמו שיר של סנופ דוג
אבל אני אבחר מתי ואני אבחר עם מי
ואם אני מזדיינת או בתולה זה ביני לבין עצמי
אמרתי לו שהוא סוטה והדגמתי שיימינג מהו
פרסמתי את השיחה בפייסבוק למען יראו ויראו
ואז פתאום צץ צדיק בסדום
"קראתי בפייסבוק מה פירסמת היום
ממש מצטער שעברת הטרדה
אני אשמח לעזור לך למצוא עבודה
בלי אינטרס, אני פה כדי לתת
את מזה יפה, אגב, בא לך לצאת?"

תשמע אני אחרי קשר, זה פחות מתאים
בכנות אתה שם אותי במקום לא נעים
"אל תדאגי אעזור כך או כך
אני בחור טוב אני, לא בחור פח
וואלה בא לי עלייך, אבל אני לא אחפור
מה איתך חוץ מזה? מאיפה את במקור?"
שוב, אנ'לא בעניין, אבל תודה על העזרה
"יאללה אי אפשר היום לדבר עם בחורה"

יונתן

אתה בלתי קריא, יונתן
אתה ספר לגמרי סגור
מסתכל לי עמוק בעיניים
אבל מצליח להיות לא ברור
אמרת שאתה לא משחק
אז תגיד לי דוגרי עכשיו
לא צריך ללכת סחור סחור
אנחנו הולכים עוד פעם לשכב?
נשכת לי את הצוואר
מאוד טריטוריאלי מצידך
רציתי לקבוע דייט אחר
אבל לא יכולה באשמתך
השארת סימנים כחולים
כי אתה אוהב את זה אלים
ליקקת לי את הפרצוף כמו כלבלב
אבל לא נראה לי שאתה מאוהב
עדיין מסריחה מסקס
אבל קבעתי לבירה עם איזה בחור
לא רוצה לפתח ציפיות
או לעשות מזה סיפור
הכנת לי שקשוקה
אז זה רק סקס או יותר?
תהיה כנה, יונתן
לפני שאתה שוב גומר
יש לך קמטים יפים בעיניים
רואים שאתה עוד רגע 40
סיפרת לי שאתה מכין יין
אז יאללה, בוא נביא צאצאים
לא הצלחתי לקלוט, יונתן
אם היה מדהים או נורא
דיברנו שעות והזדיינו 4 פעמים לפחות
אבל אתה בונקר בקטע רע
גר ביפו על הים
לא חייב כלום לאף אחד בעולם
רק את האמת, יונתן
תגיד לי במילים
אתה תשלח הודעה בבוקר,
או שתשאיר אותי עם חלומות כחולים?

עבר יום יונתן
הכרתי את יובל
ישבנו לדבר
והכל היה קל
זה לא אתה יונתן
שמסתיר או מסנן
זו בעצם אני
ממציאה את מה שאין
מנסה לקרוא בין השורות
משהו לא קיים
ואם צריך להתאמץ
אז אני מזה לא שם
אני לא בשבילך
אתה לא בשבילי
אז לך תהיה דוש
עם מישהי אחרת בגילי.

במיטה עם נטע

אחרי שנפרדנו חשבתי שאם
אמשיך להתחפר באותם המצעים
אריח אותך מתוך הכתמים
וכאילו אתה עדיין לכמה רגעים

בסוף השבוע כיבסתי ואז
מחקתי אותך עם מרכך מרוכז
עכשיו לבדי עם ניחוח עדין
עד שיגיע חדש ללכלך את הסדין.

חלאס

אני לא רוצה אותך
אני לא נמשכת אליך
שכבתי איתך ברגע של חולשה
אנחנו לא ביחד
אנחנו לא נהיה יחד
אז תפסיק לשלוח הודעות בבקשה

אתה לא עושה לי את זה
אתה גם לא מעניין אותי
אין בינינו שום דבר
אז תנשום רגע
קח צעד אחורה
ותפסיק לשבת לי על הצוואר

זה היה סתמי
לגמרי חד פעמי
מעאפן ומיותר
יאללה רד ממני כבר.

עיר ה(אור)ות

לשכב איתך זה כמו לבקר שוב בפריז
לטייל ברחובות מוכרים
להסביר כיוונים בשפה שחשבתי שכבר שכחתי איך מדברים
לאכול במקומות האהובים עליי
להתמוגג מהטעם של הקוראסון
אבל בלי לשלם שכר דירה
רק כרטיס טיסה
זה הכי קרוב והכי רחוק
זה לדעת שזה מרגיש בבית
אבל זה כבר לא הבית
זה לנשום את הזרועות שלך כמו זיהום אוויר פריזאי ואז לחזור משם
ולהבריא
זה לא ללכת לשאנזאליזה, כי אנחנו לא תיירים
זה ללכת לסמטה סודית שרק שנינו מכירים
ולדעת שלמרות שאני מאוהבת
בעיר הכי יפה בעולם
עזבתי
וזה לא המקום שלי
וזה היה צעד חכם.
לשכב איתך זה כמו לבקר בפריז שוב
זה בדיוק כמו שזכרתי את זה
מדהים
ומכאיב
ובא לי לבכות
אבל זה לא ייצא יפה בתמונות
וכמה שפריז הייתה טובה אליי
היא הייתה מנוכרת וזרה לי
ואתה נוגע בי כאילו אתה אוהב אותי
אבל אני יודעת שזה לא אמיתי.
לשכב איתך זה נעים כמו שייט על הסן
כמו פיקניק מתחת לאייפל
כמו יין וברי
זה טוב לי מצד אחד
אבל מצד שני לא בריא
זה לעבור ברחוב בו גרתי
בלי להיכנס לדירה
זה לראות את המסעדה האהובה עליי
ולדעת שהיא סגורה
לשכב איתך זו חופשה בפריז וזה בדיוק מה שהייתי צריכה
ועכשיו הגיע הזמן באמת
לעזוב ולשכוח אותך.

פריז

לפני השינה התעטפתי בגעגועים
ליין לגבינות לרגלי צפרדעים
לסמטאות הצרות
לכוכים חשוכים
לשפות הזרות
של העוברים ההולכים
לאורות כריסמס זוהרים
ללהיות זרה בין זרים
לפירות יער
לבניינים הזקנים
למקרון פסיפלורה
לצרפתים חמוצי פנים
לביסטרו, לברסרי
לסרביס שנגמר ב3
לגלריות ענק
לכנסיית הלב הקדוש
לארמונות מוזהבים
למיניאטורות של כלבים
למטרו שבא כל 4 דקות
לנסיעות רכבת קצרות וארוכות
לחיבוקים מאושרים באולם המגיעים
לדמעות נוצצות בטיסות היוצאות
לחלונות ראווה של הגאלרי
לפלאט דו פרומאז' ושרקוטרי
למארה, לז'וויפים
למסעדות מישלן
לצוענים באר-או-אר
לפיקניק על הסן
לדקתלון, לhema, לטאטי, לשאטלה
לקואינג אמאן, לבריוש, לסופלה
לשפיץ של הבגט טרדיסיון
לקולנוע בקור סנט אמיליון
(לגאר דה ליון)
לגגות פריזאים מבצבצים מהחלון
למכבסות ציבוריות
לצרפתית על הלשון
לmon cheri
למונופרי
לשוק של שארל מישל
לבנקאית שלי, ראשל
לאייפל שמנצנץ בכל שעה עגולה
לשופינג בריבולי
לoh la la
לפירמידה של הלובר
ללקחת הביתה אובר
לריח משכר של מאפייה
לקרואסון איספהן
אבל פריז את שם
ואני,
אני כאן.

על שאפל

כבר כמה ימים אני מתעלמת מהעובדה
שחוץ ממברשת שיניים ורודה
יש גוף זר נוסף שמונח ממולי
זו מברשת שיניים שהיא לא שלי.

יש עוד מברשת שיניים בכיור
והיא לא של עמית והיא לא של אור
לא של עמרי המבריז
לא של יונתן המרגיז
לא של עידן שקרע אותי מצחוק
לא של עומר שעובר לניו יורק
לא של זה שעושה לי לייק באינסטגרם, למרות שיש לו חברה
לא של זה שליטף אותי, כשהייתי בסטלה בקטע רע

היא של אביעד
וכאילו, זה נחמד

מה זה נחמד?
זה בסדר
זה מוזר
זה סימון טריטוריה
זה שטח לא מוכר
זה שלט ניאון באמבטיה
"אני כאן!"
ואני הייתי על שאפל כלכך הרבה זמן
אז פתאום ללחוץ על ריפיט בנגן?
זה לא בא לי טבעי
זה אפילו מפחיד
זה מחויבות כלפי שיר
זה תכניות לעתיד
זה להכניס אותו לפלייליסט
ללמוד את כל המילים
להכיר את כל הבסים
לזהות את כל הצלילים
וגם אם הוא כבר מעצבן
אז אני עדיין נותנת לו לנגן
ואני לא בטוחה שאני בשלה ומוכנה
לשמוע שוב ושוב את אותה המנגינה

וזה שלב טוב להחליט שאני לא רוצה
כי הוא עוד לא התלבש לי על המגירות
אבל אולי דווקא בא לי להיות אמיצה
ופשוט
לתת לזה לקרות.